פסק-דין בתיק עת"מ 43912-10-1

עניינו של פס"ד זה בשלוש עתירות שהדיון בהן אוחד: עת"מ 43912-10-12 גברהמדין נ' משרד הפנים, עת"מ 43786-10-12 גברהמדין נ' משרד הפנים ועת"מ 43844-10-12 גברהמדין נ' משרד הפנים.

עניינן של עתירות אלה, בדרישה לשחרר את העותרים ממשמורת, ולחילופין, לקבוע כי סעיפים 30(א), 30א(ג)(1) וכן סעיף 30(ב) (ככל שיפורש באופן שיש לו תחולה רטרואקטיבית) בחוק ההסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד 1954 (להלן: " חוק ההסתננות"), אינם חוקתיים ועל כן יש להורות על ביטולם.

א. העובדות הצריכות לעניין

1.       נושאן של שלוש העתירות שלפני דומה. עם זאת, לכל אחד מהעותרים - שהינם אחים - נסיבות שונות, ועל כן קבעתי ביום 23.10.2012 כי כל עתירה תוגש בנפרד. להלן יפורט, אפוא, הרקע הרלוונטי לשלושת העותרים גם יחד, ולאחר מכן אתייחס לנסיבות הספציפיות של כל אחד מהעותרים.

2.       העותרים הם שלושה אזרחי אריתריאה שהסתננו למדינת ישראל, אשר עקב מדיניות אי ההרחקה הנהוגה בישראל כלפי נתיני אריתריאה, זכו לאשרות שהייה זמניות. העותר 1 והעותר 2 החזיקו באשרה לפי סעיף 2(א)(5) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: " חוק הכניסה לישראל"). העותר 3 אחז ברישיון ישיבה ובאשרת עבודה מסוג ב'-1.

3.       לאחר שהעותרים נעצרו ונחקרו על ידי משטרת ישראל בחשד לשימוש במסמכים מזויפים, הוחלט שלא להעמידם לדין. חלף זאת הועברו העותרים לידי המשיב לצורך טיפול בעניינם באמצעות הליך מנהלי. לאחר שבוטלו אשרות השהייה שהיו ברשותם, הורה המשיב על הוצאת צווי גירוש ועל החזקתם של העותרים במשמורת עד לביצוע הצווים.

4.       על רקע זה אפנה לתאר את הנסיבות הספציפיות של כל אחד מהעותרים.

העובדות הרלוונטיות לעניינו של העותר 1

5.       העותר 1 (להלן: " בריהו") הסתנן לישראל ביום 6.11.2011. בסמוך לאחר הגעתו נעצר בריהו, ולאחר שנערך לו שימוע, קיבל רישיון שהייה בישראל שתוקפו הוארך מעת לעת עד ליום 27.8.2012.

6.       בריהו נעצר ביום 20.8.2012 על ידי משטרת ישראל בחשד לשימוש באשרת עבודה מזויפת וקבלת דבר במרמה. ביום 22.8.2012 החליטה המשטרה שלא להגיש כתב אישום. חלף זאת, הועברה למשיב בקשת המשטרה לבטל את רישיון הישיבה הזמני של בריהו, בטענה כי בתיק החקירה התגבשו ראיות המצביעות על כך שבריהו החזיק אשרת עבודה מזויפת. בטופס נכתב כי " ביצוע עבירות אלו מסכן את שלום הציבור ובטחונו לפי סעיף 30א(ד)(2) לחוק למניעת הסתננות" (נספח ג'2 לעתירתו). הטופס לא נחתם כנדרש על ידי כל הגורמים הרלוונטיים. יצוין כי לכתב התשובה שהוגש על ידי המשיב צורף העתק של הטופס שעליו הוספו החתימות הרלוונטיות בדיעבד.

7.       באותו היום, התקבלה על ידי המשיב החלטה המבטלת את האשרה של בריהו. בהחלטה נכתב כי " לאור החומר החקירתי המצוי בידי, ולאור שהנתין מודה בזיוף האשרה ובשימוש במסמכים המזויפים החלטתי להשתמש בסמכות שניתנה לי ע"י שר הפנים ולבטל את אשרת שהייתו בישראל". בהמשך לכך הוצא על ידי המשיב צו לגירוש בריהו, זאת בהתבסס על חוק ההסתננות.

8.       לאחר שהתקיים ביום 2.9.2012 שימוע בפני בית הדין לביקורת משמורת, הוחלט להותיר את בריהו במשמורת עד לגירושו מישראל, ונקבע כי לא התקיימו התנאים לשחרורו בערובה לפי סעיפים 30א(ב) או 30א(ג) לחוק ההסתננות.

העובדות הרלוונטיות לעניינו של העותר 2

9.       העותר 2 (להלן: " פיסאה") נכנס לישראל ביום 16.2.2010 ואף הוא אחז באשרה לפי סעיף 2(א)(5) שתוקפה עד ליום 11.10.2012. פיסאה נשוי ואשתו ובנו שוהים אף הם בישראל.

10.   פיסאה נעצר אף הוא ביום 20.8.2012, בחשד לשימוש באשרת עבודה מזויפת וקבלת דבר במרמה. ביום 22.8.2012 הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד פיסאה. חלף זאת, הועברה למשיב בקשת המשטרה לבטל את רישיון הישיבה הזמני של פיסאה (נספח ד'2 לעתירתו). הטופס לא נחתם כנדרש על ידי כל הגורמים הרלוונטיים. יצוין כי גם במקרה זה צורף לכתב התשובה שהוגש על ידי המשיב העתק של הטופס שעליו הוספו החתימות הרלוונטיות בדיעבד.

11.   באותו היום התקבלה על ידי המשיב ההחלטה המבטלת את אשרת השהייה של פיסאה בישראל. בהחלטה נכתב כי " לאור הודעתו של הנתין על שימוש באשרה מזויפת ולאור חומר החקירה המונח לפניי, החלטתי להשתמש בסמכות שניתנה לי ע"י שר הפנים ולבטל את אשרת שהייתו בישראל". בהמשך לכך הוצא על ידי המשיב צו לגירוש פיסאה, זאת בהתבסס על חוק ההסתננות.

12.   לאחר שהתקיים ביום 2.9.2012 שימוע בפני בית הדין לביקורת משמורת, הוחלט להותיר את פיסאה במשמורת עד לגירושו מישראל, ונקבע כי לא התקיימו התנאים לשחרורו בערובה לפי סעיפים 30א(ב) או 30א(ג) לחוק ההסתננות.

העובדות הרלוונטיות לעניינו של העותר 3

13.   העותר 3 (להלן: " אסיאס") הסתנן לישראל ביום 3.12.2007 דרך גבול מצרים. בשימוע שנערך לו טען אסיאס כי אם יחזור לאריתריאה תישקף סכנה לחייו והוא צפוי להיעצר ולשבת שנים ארוכות בכלא. ביום 14.2.2008 שוחרר העותר ממשמורת, ובהתאם למדיניות שנהגה באותה עת, קיבל אסיאס רישיון ישיבה ועבודה מסוג ב'-1, שתוקפו הוארך מעת לעת עד ליום 11.10.2012.